Article
כיצד פותרים קונפליקט?
פתרון קונפליקט
כמעט כל אדם מתמודד עם קונפליקטים שונים במהלך חייו.
קונפליקט, הוא מצב של חוסר הסכמה או עימות בין שני צדדים או יותר, הנובע ממטרות ערכים, צרכים, או תפיסות מנוגדות.
קיימים סוגי קונפליקטים שונים, כגון:
1. קונפליקט פנימי: מתרחש בתוך האדם עצמו, לדוגמא כאשר הוא מתלבט בין שני רצונות מנוגדים או כאשר הוא חש מתח וחוסר הלימה בין ערכים אישיים.
לדוגמה: אדם שמרגיש חצוי בין הרצון להישאר במקום העבודה הבטוח והקבוע שלו, לבין השאיפה לצאת לדרך עצמאית, חדשה ומאתגרת ולייצר עבור עצמו משמעות שונה.
2. קונפליקט בין-אישי: מתרחש בין שני אנשים, לרוב בעקבות אי-הסכמות, תקשורת לקויה, או תפיסות ואמונות מנוגדות.
לדוגמה: ויכוח בין בני זוג על חלוקת התפקידים והמשימות בבית ו/או על מציאת האיזון בין התפתחות אישית וקריירה, לבין שעות איכות בבית ובילוי עם בן/ת הזוג והמשפחה.
או קונפליקט מהתחום העסקי, בין שני קולגות במקום עבודה לגבי הדרך הנכונה לגשת ולבצע את המשימה על מנת לעמוד ביעדים. כל אחד מביא עימו את סל הכישורים, הערכים, והפרשנויות שלו ולעיתים אלו לא עולים בקנה אחד זה עם זה.
3. קונפליקט קבוצתי: נוצר בין קבוצות שונות, למשל בתוך ארגון או בין קהילות.
לדוגמה: קונפליקט בין מחלקות בארגון על תקציבים או סמכויות.
4. קונפליקט תרבותי/חברתי: נובע מהבדלים בערכים, נורמות, או מסורת בין תרבויות או קבוצות חברתיות.
לדוגמה: חילוקי דעות על נושאים פוליטיים או דתיים.
5. קונפליקט גלובלי/פוליטי: מתרחש ברמות רחבות יותר, כמו סכסוכים בין מדינות או עימותים גיאופוליטיים.
המאמר הנ"ל, יתייחס לסוגי הקונפליקטים שעולים לרוב בכל פגישת אבחון והכוונה, שקשורים לקונפליקטים אישיים או בינאישיים, אלו שלרוב פוגעים באדם לייצר הצלחה בהיבטים שונים בחייו.
לרוב הקונפליקטים נובעים מפערים בתקשורת, מסרים לא ברורים או אי-הבנות, פערים בערכים ובמטרות (אדם שצריך בטחון כלכלי מול זה שמחפש עצמאות וחופש אישי), משאבים מוגבלים (כגון: כסף, זמן או מרחב), הבדלים ושוני באישיות ובתכונות המולדות (שבאים לידי ביטוי בשוני בסגנונות עבודה והקשבה) או היסטוריה של יחסים (קונפליקטים קודמים מהעבר שעלולים להחמיר מערכות יחסים בהווה, בעיקר בתחום של מערכות יחסים אישיות, משפחתיות ועסקיות).
לכולנו ברור, שעל מנת להתמודד עם קונפליקטים באופן מיטבי, חשוב להבין את הצרכים והעמדות של הצד השני, להיות קשובים לו, לאפשר ביטוי של מחשבות ורגשות באופן אוטנטי וגלוי, ולחפש יחד פתרונות שיספקו את שני הצדדים.
לעיתים, במצבי קונפליקט מסוימים, נזדקק לפנות לגורם חיצוני, מגשר או יועץ מקצועי, שישקיף מהצד ויאיר את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לפתרון הקונפליקט.
אין-ספק, שקונפליקטים, המנוהלים באופן נכון, עשויים להוות הזדמנות לצמיחה והתפתחות, לשיפור מערכות יחסים וליצירת פתרונות יצירתיים, בכל תחומי החיים.
אחת הגישות שאני נוהגת ליישם עם נועציי, כחלק מטיפול בקונפליקטים, היא שיטת הטיפול לפי NLP (Neuro-Linguistic Programming), והיא נקראת בשם גישת עמדות תפיסה (Perceptual Positions).
גישת עמדות התפיסה היא כלי רב-עוצמה, שמטרתו לסייע לאדם לראות מצב או אירוע מפרספקטיבות שונות.
גישה זו מבוססת על הרעיון שבכל סיטואציה ישנן לפחות שלוש “עמדות תפיסה” מרכזיות:
1. העמדה הראשונה - נקודת המבט האישית שלך: איך אתה רואה, מרגיש וחווה את המצב מנקודת מבטך.
2. העמדה השנייה - נקודת המבט של האדם האחר המעורב: איך הסיטואציה עשויה להיראות ולהרגיש עבורו.
3. העמדה השלישית - נקודת מבט אובייקטיבית או ניטרלית: פרספקטיבה חיצונית המתבוננת בסיטואציה מ”מעוף הציפור”, כאילו היית משקיף מהצד.
על פי שיטה זו , הנועץ מוזמן לבחון את הסיטואציה מעמדת התפיסה הראשונה, דרך מבטו וראייתו הסובייקטיבית, ולחקור את רגשותיו, דעותיו והחוויה האישית שלו.
לאחר שעשה זאת, המאמן מבקש מהנועץ, “להיכנס לנעליים” של האדם/הגורם השני בסיטואציה, ולחוות אותה מתוך עמדת התפיסה השנייה, דרך מבטו ונקודת השקפתו.
במקרים רבים, אנשים חוששים, מהססים, נרתעים מלהיכנס לעמדה זו (במיוחד אם מדובר בקונפליקט ריגשי עמוק). בסיטואציה שכזו, נדרשת הכוונה נכונה ומדוייקת שתאפשר הורדת התנגדויות, על מנת שהאדם יצליח להתמסר לתהליך ולתובנות המופקות ממנו.
ובשלב השלישי, הנועץ מוזמן לעבור לעמדת ה"תפיסה השלישית", ולבחון את הסיטואציה מנקודת מבט ניטרלית, כ"זבוב על הקיר" או "ממעוף הציפור", תוך זיהוי דפוסים או פתרונות אפשריים.
לעיתים על מנת להפוך את התהליך לוויזואלי ומוחשי יותר, ניתן להיעזר באמצעים פיזיים חיצוניים ומוחשים, שימחישו את המעבר בין שלושת עמדות התפיסה.
לדוגמא: כל עמדה מקבלת כסא שונה במרחב (מומלץ לציין את שמו/כינויו מראש), והנועץ נדרש לעבור בין שלושת הכסאות , ולשבת על כל אחד מהם כאשר הוא נכנס לאותה דמות או סיטואציה.
שיטה זו מעניקה כלים פרקטיים להתמודדות במצבים מאתגרים ומשפרת מיומנויות בעולם העסקי והניהולי, ועשויה לסייע במספר דרכים:
1. שיפור יכולות תקשורת: אנשי עסקים נתקלים לעיתים קרובות בקונפליקטים בעסקיהם או במשא ומתן ארוך ומאתגר. השימוש בעמדות תפיסה מאפשר להם להבין טוב יותר את עמדות הצד השני, ובכך למעשה לשפר את כישורי התקשורת וליצור שיתופי פעולה אפקטיביים.
2. הפחתת מתחים מאי וודאות: בחינה של סיטואציות מפרספקטיבות שונות יכולה לעזור להקל על מתחים ולהשיג תובנות חדשות שמובילות לפתרונות יצירתיים.
3. קבלת החלטות מושכלת: מעבר בין העמדות השונות, עוזר לאנשי עסקים להסתכל על אתגרים באופן רחב ומאוזן יותר, ובכך לשפר את תהליך קבלת ההחלטות.
4. ניהול צוותים בצורה אפקטיבית: הבנת הפרספקטיבות של חברי הצוות, המניעים, הערכים והאמונות על פיהם הם פועלים, יכולה לשפר את היחסים הבין-אישיים ולחזק את עבודת הצוות.
5. בניית אמפתיה ויחסי אמון: שימוש בעמדות תפיסה מלמד אנשי עסקים לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים, מה שמחזק את תחושת האמון והקשר האנושי.
לדוגמה:
איש עסקים שמתמודד עם משא ומתן מורכב יכול להשתמש בשיטה באופן הבא:
בעמדה הראשונה: ינתח מה הוא רוצה להשיג, מהם היעדים המטרות והצרכים שלו.
בעמדה השנייה: ינסה להבין מה הצד השני צריך, ומה מניע אותו.
בעמדה השלישית: ישקיף על הסיטואציה מבחוץ, כיועץ ניטראלי, על מנת להציע פתרונות מאוזנים ויצירתיים, שיאפשרו לו לקדם את העסקה.
שיטת עמדות תפיסה יכולה להיות יעילה גם בהתמודדות עם קונפליקטים אישיים, זוגיים ומשפחתיים, מכיוון שהיא עוזרת להבין טוב יותר את נקודות המבט של כל הצדדים, להגביר אמפתיה, ולשפר את התקשורת.
להלן הדרך שבה היא יכולה לסייע:
1. הבנת הפרספקטיבה האישית (עמדה ראשונה)
בשלב זה, האדם מוזמן לבחון את רגשותיו, מחשבותיו וצרכיו. למשל:
- מה מפריע לי בסיטואציה?
- איך אני חווה את הקונפליקט?
- מה אני רוצה שיקרה כדי שהבעיה תיפתר?
בשלב זה, האדם מקבל הזדמנות לזהות את הרגשות האישיים שלו, להבין את המניעים שמאחורי תגובותיו, ולזהות את הערכים והצרכים האישיים שמעוררים את הקונפליקט.
2. הבנת נקודת המבט של הצד השני (עמדה שנייה). בעמדה זו, האדם “נכנס לנעליים” של בן המשפחה האחר. הוא מתבקש לדמיין איך הצד השני חווה את הסיטואציה:
- מה הצד השני מרגיש?
- אילו צרכים לא מקבלים מענה מבחינתו?
- אילו אמונות, ערכים תכונות או חששות מניעים אותו?
גישה זו מעודדת פיתוח אמפתיה והפחתת שיפוטיות. במקום להסתכל על הדברים רק מנקודת המבט האישית, ניתן לראות את הקונפליקט דרך עיניו של האחר, מה שיכול לשנות את הפרשנות או התגובה שלנו לסיטואציה.
3. התבוננות ניטרלית (עמדה שלישית)
בשלב זה, האדם לוקח צעד אחורה ומתבונן בקונפליקט מנקודת מבט חיצונית, כאילו הוא “צופה מהצד” באסוציאציה. כאן נשאלות שאלות כגון:
- מה אני רואה כשאני מסתכל על הסיטואציה כמשקיף ניטרלי?
- אילו דפוסים רגשיים או תקשורתיים מתגלים?
- איך ניתן לשפר את המצב בצורה שמשרתת את כל הצדדים באופן חיובי, מעצים ומקדם?
גישה זו מאפשרת הבנה רחבה יותר של הדינמיקה המשפחתית ומספקת הזדמנות למצוא פתרונות יצירתיים ומאוזנים.
דוגמא לקונפליקט משפחתי:
קונפליקט בין הורה לילד סביב זמן המסך של הילד.
עמדה ראשונה (ההורה): “אני מרגיש שהילד מבזבז יותר מדי זמן מול המסך, וזה גורם לי תסכול וחשש שמא זה עלול לפגוע בלימודיו והישגיו, ואני חרד להצלחתו בעתיד.”
עמדה שנייה (הילד): “אני מרגיש שההורה שלי לא מבין אותי. אני משחק ומתקשר עם חברי באמצעות הטלפון/המחשב, זה חשוב לי, משמח אותי, משמר את מעמדי החברתי ותורם לבטחון העצמי שלי.. ככה אני מרגיש שייך ומשמעותי”
עמדה שלישית (ניטרלית): “אני רואה הורה שדואג להישגיו של הילד שלו ולעתידו ,
וילד שמחפש משמעות וחיבור חברתי, עצמאות חופש ובילוי".
כיצד ניתן לאזן בין הצרכים?
מהם הפתרונות שניתן להציע שיתקבלו על שני הצדדים, יפחיתו מתח ורגשות שליליים, ישפרו את התקשורת ואת ההבנה, יבנו מערכת יחסים המבוססת על אמפתיה אמון הדדי ותקשורת טובה.
במידה וקיים קונפליקט שלא נמצאו לו הפתרונות הנכונים והמתאימים, שיתאימו ויתקבלו על שני הצדדים, אז מומלץ יהיה לפנות ליועץ מקצועי חיצוני וניטראלי, שילמד וישקף מהי הדרך הנכונה לייצר גבולות לכל אחד מהצדדים, תוך מתן מקום לכל צד לבטא את עצמו ולהבין את האחר.
במקרה של קונפליקט אישי פנימי, כזה שמציף קולות פנימיים שונים, כאלו שמשקפים חלקים באישיות ש"מתנגשים" זה בזה,
ההתמודדות עם הקונפליקט, עשויה לעזור להגיע לתובנות, למצוא איזון, ולקבל החלטות שמתאימות לערכים ולמטרות שלך, וגם למצבי הגורל והייעוד שלך, בהיבט הרוחני.
במפגש אבחון הוליסטי, אני מאפשרת לנועץ להתחבר ולזהות את הקולות ואת המסרים שלהם.
מה אומר הקול, מה הצורך או הערך שהוא מייצג, ומהם הפחדים והחששות שעומדים מאחוריו.
לדוגמא:
קול אחד אומר: "אני רוצה בטחון כלכלי ויציבות בחיי, ולכן אשמור על מקום עבודתי",
והקול השני, אומר: "אני רוצה להגשים את החלום שלי, לפתוח עסק עצמאי בתחום X ולממש את עצמי".
חשוב לתת כאמור מקום לשני הקולות, ולהבין שכל קול מנסה להגן עלייך בדרך מסויימת.
מומלץ לכתוב כל קול בנפרד - כדי לתת לו ביטוי ברור. זה יסייע לך להכיר ולהתוודע לכל המניעים והחששות.
יש לחפש את הכוונה החיובית של כל קול.
בדר"כ כל קול, מייצג כוונה חיובית או צורך חשוב. קול אחד עשוי לייצג את הצורך בבטחון, והקול השני עשוי לייצג את הרצון לצמיחה התפתחות ויצירת משמעות.
יש לבדוק כיצד והאם ניתן לשלב בין הצרכים. יש לשאוף למצוא פתרון שמכבד ונותן מקום לשני הקולות, לעיתים ניתן למצוא פשרה או גישה משולבת.
האם ניתן להתקדם לעבר החלום מבלי לוותר על הביטחון ? האם ניתן לבצע צעדים קטנים שיבנו את הדרך להגשים את החלום ?
כגון: לרדת לחצי משרה במקום העבודה (אפשר לבקש לעשות זאת לזמן מוגבל על מנת לבדוק ייתכנות לחלום), ובזמן שנותר, להתחיל לעסוק בהגשמת החלום.
שאל את עצמך: "מה חשוב לי באמת" ?
קונפליקטים פנימיים לעיתים קרובות, משקפים התנגשות בין ערכים. ערוך רשימה של הערכים שחשובים לך (כגון: ביטחון כלכלי, עצמאות, חופש יצירה, משמעות). תעדף את הערכים בהתאם למצב הנוכחי בחייך.
מה אני באמת רוצה להשיג בטווח הקצר ? ובטווח הארוך ? מה הדבר החשוב ביותר עבורי כרגע ?
על פי שיטת NLP ניתן להיעזר בטכניקה שנקראת "גישור בין חלקים" -דמיין כל קול כחלק נפרד בתוכך. קיים דיאלוג ביניהם: מה הם יכולים ללמוד זה מזה ? איך הם יכולים לשתף פעולה ?
דמיין שהם מתאחדים ל"חלק משולב" עם מטרות משותפות.
חשוב לזכור, שקונפליקטים פנימיים לא תמיד נפתרים מיד. לעיתים תהליך העיבוד וההתבוננות דורש זמן. ויש לקבל את חוסר הוודאות כחלק טבעי מהתהליך.
ולעיתים יש להקשיב לקול הפנימי, לאינטואיציה, ל"בטן" שמכוונת אותנו לבחירות הנכונות.
יתכן כי הקונפליקטים הם הדרך של היקום לאפשר לנו לעצור רגע, להתבונן, לבחון ואם יש צורך אז גם ל"חשב מסלול מחדש",
שיתאים לטיימינג האישי, לשנה האישית, לסטטוס האישי/הזוגי/המשפחתי, ולבחור את הבחירות המתאימות והנכונות.
בברכה
סיגלי ריכלין – אבחון הכוונה ומשמעות

New Paragraph
share this
Related Articles
Related Articles


